תקציר: האסטרטגיות של נתניהו בזירה האזורית, היכולות שלו לשמר את מעמדו בשלטון, והכוח הפוליטי שהפגין לאורך שנים, גרמו לו להפוך לסמל עבור חלקים מסוימים של האוכלוסייה הערבית, למרות היותו אויב היסטורי של מדינות ערביות רבות. זו אינה תוצאה של חיבה או קבלה של מדינת ישראל, אלא תופעה מורכבת, שמשלבת גורמים שונים של הערצת החזק, פוליטיקה אזורית, כלכלה, תקשורת ואכזבה מהמנהיגות המקומית.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים, העוסק בתדמיתו של בנימין נתניהו בעולם הערבי. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: הדמוניזציה של בנימין נתניהו בערוצי הליבה, רק מחזקת את ההערצה כלפיו במדינות ערב.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים על השנאה ההיסטורית שבין השיעים לסונים והשלכותיה. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: שורשי השנאה בין השיעים לסונים.

*  *  *

שימו לב לכרזה הפותחת את המאמר. המסר ברור: הכרזה מראה את בנימין נתניהו יושב על כיסא, עם אריה לצידו, שנראה כסמל לכוח ועוצמה. מעל נתניהו מופיע כיתוב בערבית "منحبك" שמשמעותו "אנחנו אוהבים אותך." מתחת לתמונה מופיע כיתוב נוסף: "دايس على راس حزب الشيطان والمنتقم لشهداء سوريا الأحرار," שמשמעותו: "דורך על ראש מפלגת השטן, הנוקם למען השהידים של סוריה החופשית."

דימוי האריה מחזק את התפיסה של נתניהו כדמות חזקה, מנהיג כריזמטי שאינו מהסס לפעול בכוחניות נגד אויבי ישראל ואויבי המורדים הסורים, כחלק ממאבק אזורי רחב יותר. הוא מייצג כוח ונקמה כנגד "מפלגת השטן" (המכוונת לחיזבאללה) ונחשב לנוקם למען השהידים של המורדים הסורים, המוגדרים כאן כ"סוריה החופשית." דימוי זה משקף את התמיכה שמקבל נתניהו בחלקים מסוימים של העולם הערבי, במיוחד בקרב אלה המתנגדים לאיראן ולחיזבאללה ורואים בישראל ובנתניהו כאויבים משותפים של אותם גורמים.

ההקשר שבו בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל לשעבר והאדם המזוהה ביותר עם המדיניות הישראלית הקשוחה כלפי העולם הערבי, מוצג כ"גיבור" ברשתות החברתיות הערביות, הוא מפתיע ומעיד על דינמיקות חברתיות ופוליטיות מרתקות. בניגוד לתפיסה המסורתית שבה ישראל והמנהיגים שלה נתפסים על ידי רבים בעולם הערבי כאויבים, נתניהו זוכה לסוג מסוים של הערכה ואף הערצה על ידי חלקים מסוימים באוכלוסייה הערבית. מאמר זה יבקש לנתח תופעה זו דרך פריזמות סוציולוגיות, פוליטיות ותרבותיות, תוך התייחסות למספר סיבות מרכזיות לתופעה.

שנאת המשטרים המקומיים והשוואה בין המנהיגים

אחד הגורמים המרכזיים שעשוי להסביר את עליית הפופולריות של נתניהו ברשתות החברתיות הערביות הוא ההתנגדות הרבה מצד הציבור למנהיגים הערביים. משטרים רודניים בעולם הערבי, במיוחד לאחר כישלון מהפכות "האביב הערבי," גרמו לאכזבה גדולה בקרב הציבור. מנהיגים ערביים רבים נתפסים כמשחיתים, בלתי יעילים וכמדכאי חופש הביטוי והזכויות האזרחיות.

נתניהו, אף על פי שהוא יריב של רבים בעולם הערבי המעריץ עוצמה, זוכה להערכה מסוימת בשל הצלחתו הפוליטית, יכולתו לשמר שלטון לאורך זמן והתפיסה שהוא מגן בעקביות על האינטרסים של עמו. עבור חלק מהערבים, ההשוואה בין המנהיגים המקומיים לבין נתניהו, במיוחד במדינות שבהן השלטון כושל, מציירת את נתניהו כאיש עקרונות ואסטרטג פוליטי מתוחכם, לעומת המשטרים הערביים שמוצגים כחלשים וכמושחתים.

מדיניות תקיפה מול איראן

נתניהו, כמי שהוביל את הקו הנוקשה ביותר נגד איראן בזירה הבינלאומית, הצליח לקדם את דימויו כמנהיג אמיץ ובעל חזון אסטרטגי, גם מעבר לגבולות ישראל. איראן, למרות היותה מדינה מוסלמית, נתפסת כאיום ישיר בקרב רבים במדינות ערב, במיוחד במדינות המפרץ. מדינות כמו סעודיה ואיחוד האמירויות רואות באיראן איום על יציבותן ועל שליטתן האזורית. נתניהו, שנאבק באופן עקבי בתוכנית הגרעין האיראנית, זוכה להערכה ברשתות החברתיות במקומות שבהם איראן נתפסת כאויב, ומכאן הוא מוצג לעיתים כ"אלטרנטיבה" חיובית למנהיגים הערביים, שאינם מצליחים להתמודד עם איראן בצורה תקיפה.

הסכמי אברהם – פריצת דרך היסטורית

בשנת 2020, חתמה ישראל על הסכמי שלום עם איחוד האמירויות ובחריין, מה שהוביל לשבירה מסוימת בטאבו של היחסים הפתוחים בין מדינות ערב לישראל. ההסכמים, שנתפסו כחלק מהמורשת המדינית של נתניהו, חיזקו את מעמדו בעולם הערבי. השיח ברשתות החברתיות בקרב גורמים ממדינות המפרץ הפך להיות יותר חיובי כלפי ישראל וכלפי נתניהו בפרט, בעיקר בקרב אלה שרואים את ההסכמים כצעד לקראת שגשוג כלכלי ושיתוף פעולה אזורי, במיוחד בתחומים כמו טכנולוגיה וביטחון.

תקשורת, תעמולה ומיתוג ברשתות החברתיות

הרשתות החברתיות שינו את האופן שבו דמויות ציבוריות ומנהיגים פוליטיים נתפסים. בעידן שבו המידע זורם בחופשיות, קשה לשמור על נרטיב אחיד, והציבור חשוף לדימויים שונים דרך פלטפורמות כמו פייסבוק, טוויטר וטיקטוק. נתניהו, שהיה אחד המנהיגים הראשונים להבין את כוחן של הרשתות החברתיות, השתמש בהן בצורה יעילה כדי לקדם את המסרים שלו, גם כלפי קהל ערבי. דרך סרטונים מתורגמים לערבית, חשבונות רשמיים של ממשלת ישראל בשפה הערבית ונוכחות פרו-ישראלית בערוצים הללו, נבנה דימוי יותר מורכב של נתניהו – לא רק כאויב של הערבים, אלא גם כמנהיג כוחני ומקצועי, שמצליח לשמור על שלטונו ולעמוד בלחצים עולמיים.

תמיכה גלויה בחלקים מהאופוזיציה הערבית

קיימים גם קולות של אופוזיציה במדינות ערביות שתומכים בגלוי בישראל, מתוך מחאה על המשטרים המקומיים. אותם קולות, המהווים חלק קטן אך בולט בשיח האופוזיציוני, משתמשים בנתניהו כ"נשק תעמולתי" במאבקם הפנימי. דמותו של נתניהו הפכה לסמל של מנהיג שמייצג כוח וסדר, במיוחד בקרב חוגים המתנגדים למשטרים דיקטטוריים כגון משטר אסד בסוריה או המשטרים הרודניים במצרים ובמדינות אחרות.

העדר פתרון בסכסוך הפלסטיני

העובדה שנתניהו החזיק בקו קשה כלפי הפלסטינים לא בהכרח גורמת לפגיעה בדימויו בעולם הערבי. להיפך, בעידן שבו העניין הפלסטיני כבר אינו במרכז סדר היום הציבורי של חלק ממדינות ערב, ישנם גורמים שראו במנהיגותו של נתניהו את הכוח שיכול לייצב את המזרח התיכון ולהוביל להסכמי שלום המשרתים את האינטרסים האזוריים. בעוד סוגיית הסכסוך הפלסטיני עדיין בוערת בחלק מהאזורים, ההיבט הזה הולך ודועך בקרב קבוצות מסוימות במפרץ ומקומות נוספים, שיותר מתמקדים בשיפור המצב הכלכלי ובשיתוף פעולה עם ישראל.

הדמוניזציה של בנימין נתניהו בערוצי הליבה בישראל, רק מחזקת את ההערצה כלפיו במדינות ערב

סוגיה זו נדונה בהרחבה במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: הדמוניזציה של בנימין נתניהו בערוצי הליבה, רק מחזקת את ההערצה כלפיו במדינות ערב.

מסקנה

הפופולריות של בנימין נתניהו ברשתות החברתיות הערביות אינה תוצאה של חיבה או קבלה של מדיניות ישראל כלפי העולם הערבי, אלא תופעה מורכבת שמשלבת גורמים שונים של פוליטיקה אזורית, כלכלה, תקשורת ואכזבה מהמנהיגות המקומית. האסטרטגיות של נתניהו בזירה האזורית, היכולות שלו לשמר את מעמדו בשלטון, והכוח הפוליטי שהפגין לאורך שנים, גרמו לו להפוך לסמל עבור חלקים מסוימים של האוכלוסייה הערבית, למרות היותו אויב היסטורי של מדינות ערביות רבות.

[לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: הדמוניזציה של בנימין נתניהו בערוצי הליבה, רק מחזקת את ההערצה כלפיו במדינות ערב.
• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), הדמוניזציה של בנימין נתניהו בערוצי הליבה, רק מחזקת את ההערצה כלפיו במדינות ערב, ייצור ידע, 25/9/24.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית – מול המערבית – באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.